דף הבית             ארגונים        מאמרים           שירים          סרטונים       תמונות            קישורים         צור קשר
DEJJ         EDF             EIF             הבונים      השומר הצייר      דרור         הנוער הציוני      בני עקיבא           ביתר           במחתרת

המחתרות






























(Texte en Français)

תנועות הנוער החלוציות ושילובן בפעולות המחתרת

תנועות הנוער החלוציות במרוקו אורגנו ופעלו כפי שאורגנו גופים אחרים שעשו עבודה ציונית, אך היה להן ייחוד משלהן: הן חינכו והכשירו את חניכיהן להגשמה חלוצית בישראל. לא כל החניכים שהיו חברים בתנועות הנוער עלו לישראל, ולא כל החניכים שעלו לארץ הלכו להתיישבות העובדת. מתוך אלפי החניכים הגיעו להתיישבות ו"הגשמה" בקיבוץ רק מאות ספרות – אך מאות אלה הם הבאים ללמד על הכיוון שאליו חתרו התנועות. האלפים שהיו בתנועות הם החומר הגולמי שבקרבו נעשתה סלקציה בלתי פוסקת.
שליחי ומדריכי תנועות הנוער החלוציות – המרבות לעסוק בחינוך ובהקניית תודעה יהודית וציונית – משלמים אותו מחיר שמשלמים מורים ומחנכים בבתי הספר, במסגרות החינוך הפורמאלי. גם המורים אינם חדלים מלזרוע אך לא תמיד זוכים הם לקציר, וכשמגיעה עת הקציר שוב אין יודעים מי ומה עיצבו את דמותו של הדור.
פעולתם של השליחים והמדריכים בתנאים של מחתרת הביאה לא אחת – בוודאי מבלי שהדבר יכול היה להיות ידוע מראש – ל"שריפת" השליחים או ל"שבירתם".
"שריפה" במשמע שהוא נחשד, או נדמה שנחשד, על ידי שלטונות הביטחון, ו"שבירה" במשמע שהאיש נתפס לדיכאון מפאת המתח הנפשי. התוצאה בשני המקרים הייתה שיש להחליף את הנעלמים בחטף באחרים, אך האחרים לא חיכו בתור.

תנועות הנוער שפעלו במרוקו במחתרת

התנועות שפעלו במרוקו במחתרת היו "הבונים" הקשורה לאיחוד הקבוצות והקיבוצים: תנועת "דרור" הקשורה לקיבוץ המאוחד, תנועת "השומר הצעיר" הקשורה לקיבוץ הארצי, תנועת "בני עקיבא" הקשורה לקיבוץ הדתי ותנועת "הנוער הציוני" ( תנועת בית"ר לא הצטרפה למחתרת וסגרה את מוסדותיה במרוקו) . שלוש התנועות הראשונות ברשימה היו הגדולות ביותר ובעלות ההישגים הגדולים ביותר.
פעילותם של מדריכי ובוגרי התנועות הקהילתיות ( E.I.F ו D.E.J.J) היו יותר על בסיס אישי למרות שההנהגות של התנועות ידעו על כך אך בגלל קשריהם המוסדיים עם רשויות השלטון הם העדיפו להעלים עין. בשלבים מסוימים אורגנו קורסים בארץ בנושאי מחתרת גם למדריכים מהתנועות הקהילתיות, וחלק מבוגרים אלו עלו לארץ.

טבעי היה, אפוא, שבענייני העלאת היהודים תיווצר שותפות עבודה בין תנועות הנוער החלוציות. כך נמצא, ש"המסגרת" הטילה משימות שונות על אנשי תנועות הנוער, ומצב זה נמשך כל שנות "עליה ב' "– העלייה החשאית הבלתי לגאלית 1956 - 1961 – ובמידה פחותה יותר גם בתקופת "עליה ג' " הידועה יותר גם בשם "מבצע יכין" , בשנים 1961 – 1964. הנערים שגויסו מקרב תנועות הנוער היו מבקרים בבתי היהודים, מודיעים להם על סיכויי העלייה ולאחר מכן היו מודיעים על תאריך העלייה ומקומות המפגש. בין השאר התלוו אל העולים בדרכם אל החוף המובלעות הספרדיות, וכיו"ב. כאשר הוחלט על הפצת כרוז המחאה נגד השלטונות שהתעללו ביהודים בימי ביקור נאצר בקזבלנקה – ושהיו הגורמים, לפחות בעקיפין, לתביעת העולים שהיו ב"אגוז" - היו חניכי התנועות שותפים שווים להפצת הכרוז הוא מבצע "בזק".
כאמור, היה בשותפות זו משום תרומה לקיום מתח של פעלתנות ומורל גבוה. אך עם זאת נערמו בגינה לא מעט קשיים בעבודתן החינוכית של התנועות. להבדיל מתנועות שפעלו באירופה או באמריקה היה גיל החניכים במרוקו גבוה יותר, ומשום כך יכלו להיות שותפים לפעילות החשאית . אך אין ספק שאין זה תואם עקרונות חינוכיים חשובים של תנועות נוער חינוכיות. הכלל היה שבמועדונים השונים נפגשים רק כמה עשרות נערים ולא יותר. כלומר, הפעולה החינוכית התנהלה בחוליות קטנות , ולא בקבוצות גדולות קבל עם ועדה. אותם נערים שגייסו במיוחד לעבודות העלייה – תחילה ללא תשלום ולאחר מכן בשכר – ושמטבע הדברים היו הטובים שבחבורה, נותקו ביודעין מחברתם וכך נחלשה החברה כולה.
במידה ומדובר היה בגרעין שהתגבש לשם הליכה לקיבוץ, היה בעקירת המובחרים משום החלשת החישוקים המקשרים את השותפים לגרעין. גולת הכותרת של הפעולה החינוכית אתה מנהלות תנועות הנוער החלוציות היה גיבוש הגרעינים הללו, ומאחר ובכך הושלמה תוכנית המקסימום של התנועות : יש כאן עלייה לציון, יש כאן הגשמה חלוצית, ויש כאן עובר של הווי חברתי מתקדם.
אין ספק שעבודת "עליה ב' " בשנים 1956 – 1961 הייתה משתבשת אילולא נעזרה בתנועות הנוער החלוציות. יש לזכור ש"המסגרת" לא חדלה מלדרוש אנשים לעבודתה - והיא בקשה את הטובים שבחבורה.בקשות שנענו ברצון – ולעיתים אף שלא ברצון – מתוך הנחה שהעלאת יהודים לישראל עומדת מעל לכל פעילות אחרת. זרימת הטובים החוצה רוקנה, ולא במעט, את התנועות מן החלק התוסס והעירני ביותר שלהן, ולעיתים נותרו בשל כך קבוצות ללא מדריכים. הפעילים האלה – בני השמונה עשרה בלבד – נדרשו על ידי הוריהם לתת הסברים על סיבת היעדרותם מהבית – דבר שנאסר עליהם משום חשאיות פעילותם.
מדריכי תנועות הנוער ובוגריהן היהודיות במרוקו היוו חוד החנית של המסר הציוני המגשים שהביא לעלייתם המאסיבית של יהודי מרוקו לישראל.

LA CONTRIBUTION DES MOUVEMENTS DE JEUNESSE PIONNIERE AUX ACTIVITES DE LA CLANDESTINITE

Les mouvements de jeunesse pionnière au Maroc ont été organisés et ont œuvré à l'instar des autres organisations sionistes mais avec une caractéristique spécifique supplémentaire: l'éducation vers la réalisation personnelle pionnière. Cela ne signifie pas pour autant que tous les membres de ces mouvements ont fait leur alya en Israel ni que tous les olim ont choisi de s'établir dans les kiboutsim. Des milliers d'anciens membres des mouvements qui sont montés en Israel seuls quelques centaines ont choisi la vie du kiboutz; mais ils témoignent de la voie vers laquelle ces mouvements ont éduqué.

Les émissaires et les cadres éducateurs des mouvements de jeunesse pionnière – qui se donnent pour objectif la transmission de la conscience juive et sioniste – paient le même prix que les maîtres et les éducateurs des écoles du système d'enseignement formel. Les professeurs aussi ne cessent pas de semer sans toujours récolter. Quand arrive l'heure de la récolte on ne sait jamais qui a dessiné et forgé le portrait de la nouvelle génération.

L'œuvre des éducateurs et des émissaires dans les conditions de la clandestinité ont plus d'une fois débouché – involontairement naturellement - sur leur "brûlure" ou leur "rupture". "Brûlure" au sens d'être devenu suspect aux yeux des autorités de sécurité du Maroc ou croire l'avoir été. "Rupture" dans le sens de découragement sinon de dépression en raison de la tension nerveuse permanente. La solution était de remplacer les tombés par d'autres – mais ils n'étaient pas toujours disponibles.

LES MOUVEMENTS ACTIFS DANS LA CLANDESTINITE

Les mouvements actifs dans la clandestinité ont inclus les "Habonim" idéologiquement liés au Ihoud Hakvoutsot véhakiboutsim; les "Dror" identifiés avec le Kiboutz Haméhouhad; le "Hachomer Hatsaïr lié au Kiboutz Artsi; les "Bné Akiva"; liés au Kibboutz Hadati; et le "Hanoar Hatsioni. (Le Betar affilié au Hérout a cessé ses activités avec l'indépendance du Maroc et n'a pas participé à l'action clandestine de alya).Les trois premiers mouvements cités ont été les plus actifs et apporté la plus grande contribution.

La participation a ces activités des éducateurs et cadres des mouvements de jeunesse communautaire (DEJJ et EIF) s'est faite sur une base personnelle, mais avec l'accord tacite de leur direction - tenue à la plus grande réserve en raison de leurs liens avec les autorités marocaines. A un certain stade des cours de formation à l'action clandestine ont été organisés en Israel pour les cadres des mouvements de jeunesse communautaire dont un certain nombre sont montés ensuite en Israel.

Il n'était donc que naturel que les membres des mouvements de jeunesse pionnière soient appelés à prendre part à la alya clandestine. L'organisation responsable, la "Misgueret" a confié des missions spécifiques aux membres des mouvements de jeunesse pionnière tout au long de la période d'émigration clandestine "alya bet"- entre 1956 et 1961, et même – à une moindre échelle dans la suite entre 1961 et 1964, période dite de "alya guimel" ou "Opération Yakhine". Les jeunes recrutés devaient se rendre dans les foyers inscrire les candidats à la alya ou leur transmettre les dates de départ et les lieux de rassemblement. Parfois il les accompagnaient vers les presides espagnols de Ceuta et Mélia. Les membres de ces mouvements ont ainsi joué un rôle de premier plan dans la distribution des tracts à l'occasion de l'anniversaire du mois du naufrage du "Pisces" et contre les mauvais traitements infligés a la population juive de Casablanca lors de la visite du président égyptien Nasser– opération dite "Bazaq" tracts qui devait on le suite déclencher une grande vague d'arrestations.

Cette collaboration étroite a joué aussi un grand rôle dans l'entretien de la tension et le relèvement du moral des militants, mais aussi créé des difficultés pour l'oeuvre éducative de ces mouvements. A la différence des mouvements en Europe et en Amérique, l'âge d'adhésion des membres des mouvements de jeunesse pionnière au Maroc devait être plus tardif pour se confronter aux obstacles de la clandestinité, mais cela naturellement aux dépens de leur mission éducative classique. De plus le cadre des activités devait être réduit englobant au maximum quelques dizaines de membres - pas plus - en petits groupes mobiles. C'est parmi les cadres les plus doués et les plus dynamiques que la Misguéret recrutait ses militants - d'abord à titre volontaire et dans la suite parfois avec salaire – ce qui privait les mouvements de leur apport et les affaiblissait.

S'agissant de groupes se destinant en commun à la vie au kiboutz; les "garinim", - l'aboutissement ultime de l'œuvre éducative - la dispersion de leurs membres les plus dynamiques dans diverses activités de alya dans plusieurs régions du pays, ne pouvait que porter atteinte à la cohésion et à la cristallisation du groupe.

Il ne fait pas de doute que sans la participation des mouvements de jeunesse pionnière pendant la période de "alya bet" entre 1956 et 1961 aurait été grandement perturbée/ La Misguéret était en permanence à la recherche de militants volontaires parmi les meilleurs éléments et ses appels ont toujours trouvé écho malgré leurs inconvénients dans la conviction que la alya est l'objectif sioniste suprême. Le départ des meilleurs éléments vers cette activité a sans doute privé les mouvements de ses cadres les plus dynamiques et les plus féconds.

De plus ces militants recrutés - âge minimum 18 ans – devait se confronter avec la suspicion des parents inquiets de leurs fréquentes absences; ne pouvant trahir le secret de leur mission.

Dans une plus large perspective historique, les éducateurs et les cadres des mouvements de jeunesse pionnière ont servi de fer de lance du message de réalisation sioniste qui a abouti à la alya de masse du judaïsme marocain en Israel.






























By Roger Derhy - home page - ?????? - ??????? - ?????? - ??????? - ????? - ?????? - ??????? - ???????