דף הבית             ארגונים        מאמרים           שירים          סרטונים       תמונות            קישורים         צור קשר
DEJJ         EDF             EIF             הבונים      השומר הצייר      דרור         הנוער הציוני      בני עקיבא           ביתר           במחתרת

ארגונים






























(Texte en Hebreu)

ORGANISATION DE JEUNES ET ADULTES
La définition de "mouvement de jeunesse" n'inclut pas les organismes et institutions qui ont œuvré dans la communauté juive et parmi la jeunesse avant la création des mouvements de jeunesse. Ces cadres exprimaient avant tout les nouveaux besoins de la jeunesse étudiante. C'était en général des anciens élèves des écoles de l'Alliance qui avaient reçu une éducation en français sur la base de la culture française, mais avaient ressenti le besoin, parallèlement à leur aspiration à la modernisation, de préserver leur identité juive et leur spécificité ethnique-nationale. Ces organisations ont rempli un rôle central dans la cristallisation de l'identité juive-hébraïque, incluant l'étude de l'hébreu moderne et l'intérêt pour le monde juif en général et Eretz Israël en particulier. Elles ont œuvré dans les domaines du sport, de la culture, du complément d'instruction, de l'entraide et de la formation professionnelle. Elles ont apporté après la guerre une aide précieuse à des milliers de jeunes et adultes de 16-40 ans pour leur permettre de sortir des cadres de la société traditionnelle, exprimant les nouveaux courants en action dans le judaïsme marocain. Elles ont ainsi certainement préparé le terrain à l'action des mouvements de jeunesse. Voici la liste des plus marquantes:

1. Association des anciens Elèves de l'Alliance Israélite Universelle
Fondée par les anciens des premières promotions de ces écoles. La première association a été fondée à Tanger en 1893. A Casablanca, l'association a inauguré son beau local en 1932, le Cercle de l'Alliance, en activité encore à ce jour. Des associations semblables ont été fondées dans les autres villes, avec les mêmes objectifs culturels. Les différentes associations devaient former une Fédération Nationale. Leurs objectifs : la formation des adultes en leur permettant de compléter leur instruction formelle. Elles apportèrent leur soutien aux mouvements des Eclaireurs juifs dans leurs premiers pas avant leur légalisation et l'autorisation officielle de leur activité.
La majorité des dirigeants de la communauté, de la Fédération Sioniste du Maroc et des animateurs des œuvres de bienfaisance sont sortis de leurs rangs. Plus que les autres organisations juives, elles veillaient à l'organisation d'élections démocratiques à leur direction, créant ainsi les conditions à une certaine mobilité sociale sur la base de l'instruction dans le sillage de la tradition de l'école publique française. (35)

2. Association de la jeunesse juive Charles Netter (36)
Association reconnue par les autorités du Protectorat dès 1929 sur la base d'un programme de promotion sociale, physique, spirituelle et morale de la jeunesse juive dans le respect des lois du pays. Elle avait un local et un terrain de sports en dehors du mellah. Elle a joué un rôle déterminant dans les cercles aspirant à concilier la modernisation avec la préservation de l'identité juive et communautaire. Ses activités ont été gelées au cours de la période de Vichy, mais immédiatement après le débarquement américain à Casablanca en novembre 1942, ses dirigeants, Alfonso Sabah et Daniel Lévy (37) et d'autres, avaient repris et élargi ses activités dans toutes les branches du sport; les activités culturelles; l'étude du judaïsme, de l'hébreu et de la formation professionnelle et agricole. Elle devait développer des activités sociales parmi la population pauvre du mellah de Casablanca. L'association accorda son parrainage à nombre d'associations qui ne pouvaient recevoir d'autorisation légale à leurs activités, tout en leur garantissant leur autonomie. Elle publia le premier journal juif depuis la guerre, Noar (1946-1952, avec une interruption entre juin 1948 et avril 1949). Cet organe de presse ne dissimulait pas son orientation sioniste et ne ménageait pas dans ses articles les critiques envers la direction de la communauté pour son manque d'action dans les divers domaines de l'aide sociale, de l'éducation, du logement et de la santé (38)

3.Organisation "Trumpeldor "
Encourageait ses jeunes membres à s'engager dans l'action sociale-sioniste parmi les enfants du mellah sur la base d'une éducation hébraïque, sportive, nationale et pionnière. Le groupe Trumpeldor agissait comme section de l'association Charles Netter au mellah de Casablanca (39 )

4. Organisation "Maguen David"
Fondé en 1920 pour encourager la diffusion de l'hébreu moderne et de la culture hébraïque. A sa tête, S.D. Lévy qui était également président du KKL et présida la délégation marocaine à la conférence d'Atlantic Cty en 1944. Il contribua à la fondation par l'Alliance de l'Ecole Normale Hébraïque pour la formation de maîtres d'hébreu pour les écoles de son réseau.

5. Organisation "Ben Yéhouda"
Fondé par un groupe de jeunes militants sionistes, d'abord dans le cadre de l'organisation "Maguen David", mais contraints de la quitter en raison de leurs activités sionistes, ils ont intégré comme section autonome l'association Charles Netter et développé une orientation pionnière. Ensemble avec les dirigeants de "Trumpeldor, ils devaient rencontrer Ephraïm Friedman au cours de sa visite au Maroc et fournir les premiers cadres de l'organisation de alya clandestine par l'Algérie en 1947 avant la création de l'Etat d'Israël. Ils ont aussi posé l'infrastructure à l'organisation de l'autodéfense.

6. Organisation "Hovévé Hassafa"
Son objectif était également la diffusion de l'étude de l'hébreu, regroupant en majorité des jeunes religieux. Parmi leurs dirigeants; Daniel Lévy de Charles Netter, et elle servira de base aux futurs mouvements religieux 'Brit haloutsim datyim" (Bahad), Bné Akiba; "Mizrahi" et "Femmes du Mizrahi".

L'action de toutes ces organisations conjointe avec celle de la Fédération Sioniste ont eu une grande influence sur la vie juive. Elles critiquaient souvent les institutions communautaires officielles accusées de passivité et de soumission aux autorités du protectorat La fierté tirée des succès dans les sports de compétition des jeunes de Charles Netter (boxe, basket; lutte); l'activité culturelle et d'enrichissement intellectuel; l'étude de l'hébreu moderne; les cours de sionisme et l'action concrète en faveur de la alya avant et après la création de l'Etat d'Israël – tout cela devait pousser certaines de ces organisations à élargir le champ de leur activité et à enrôler également des enfants et des jeunes. Les enfants et les jeunes furent intégrés dans les mouvements de jeunesse correspondant à leur orientation, d'abord chez les Eclaireurs et ensuite dans les mouvements de jeunesse sioniste pionnière




ארגוני נוער ומבוגרים
הגדרת המושג "תנועת נוער" לא כללה ארגונים ומוסדות שפעלו בקרב הקהילה היהודית ובקרב בני הנוער לפני הקמת תנועות הנוער. מסגרות אלו ביטאו את הצרכים החדשים של הנוער הלומד בעיקר. בדרך כלל היו אלה בוגרי בתי ספר אליאנס, שהתחנכו על השפה הצרפתית ועל תרבות צרפת, אולם הם חשו צורך, במקביל לשאיפתם ל"מודרנה", לשמור על זהותם היהודית ועל ייחודם האתני-לאומי.
ארגונים אלה מילאו תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות היהודית-עברית, כולל לימוד השפה העברית המודרנית והתעניינות בתהליכים הפוקדים את העם היהודי בכלל ובא"י בפרט. הם פעלו בתחומי הספורט, התרבות, העזרה ההדדית, השלמת ההשכלה ולימוד מקצוע. הם סייעו אחרי מלחמת העולם השנייה לאלפי צעירים בני 40-16 וסיפקו להם אפשרויות לפרוץ אל מחוץ לקהילה המסורתית ולהביא לידי ביטוי את הזרמים החדשים שפעלו בקרב יהדות מרוקו. הם היו באופן מובהק קרקע הצמיחה לפעולתן של תנועות הנוער. להלן הארגונים הבולטים והחשובים שבהם:

1. ארגון בוגרי בתי ספר אליאנס – Association des Anciens eleves de l'Alliance Israelite Universelle (A.A.E.A.I)
ארגון זה הוקם על ידי בוגרי המחזורים הראשונים של תלמידי בית הספר אליאנס. העמותה הראשונה הוקמה בטנג'יר ב-1893. הארגון חנך את המועדון שלו בקזבלנקה ב-1932 ועודד הקמת עמותות ברוב ערי מרוקו. חבריו פעלו כפדרציה ופתחו מסגרות לפעולות תרבות וחוגי העשרה. כמו כן סייע הארגון בתחום החינוך המשלים בקרב בני הנוער של בתי הספר ונתן חסות לקבוצות צופיות יהודיות בראשית דרכן, לפני שקיבלו אישור מן המִנהל הצרפתי לפעולה לגלית ואוטונומית.
ארגון זה הצמיח לא מעט אנשים שהשתלבו בהנהגת מוסדות הקהילה, הפדרציה הציונית וארגוני צדקה לסוגיהם. על יד קיום נוהלי בחירות דמוקרטיים יותר מן הנהוג במוסדות הקהילה, הם אפשרו מוביליות חברתית על בסיס השכלה ברוח התרבות הצרפתית.

2. ארגון "שרל נטר" –Association de la Jeunesse Juive "Charles Netter"
ארגון זה קיבל אישור לגלי כבר בשנת 1929 על בסיס תקנון שהגיש לפעול לקידום תרבותי, פיזי, רוחני ומוסרי של אנשי הקהילה וצעיריה, תוך כיבוד החוק ונאמנות למדינה. לארגון היו מועדון ומגרשי ספורט מחוץ לכותלי המלאח. הוא מילא תפקיד מכריע בגיבוש החוגים שרצו לשלב "מודרנה" עם מסורת וזהות יהודית קהילתית. פעולת "שרל נטר" אמנם נבלמה בתקופת וישי, אך מיד עם נחיתת הכוחות האמריקאיים בקזבלנקה בנובמבר 1942 חידשו ראשיה, אלפונסו צבח, דניאל לוי ואחרים את פעילותם בקידום הספורט, על כל ענפיו, בקרב צעירי הקהילה, בהפעלת חוגי העשרה בתחומי התרבות, היהדות, בלימוד הלשון העברית ובמתן הכשרה מקצועית. כמו כן הם שאפו לפעול בקרב ילדי השכבות החלשות גם בתוך המלאח. הארגון נתן חסות לארגונים אחרים שפעלו באותם תחומים ושלא זכו לאישור מטעם המִנהל הצרפתי, כשהוא מבטיח אוטונומיה מִנהלית וחינוכית לאותם ארגונים. "שרל נטר" הוציא עיתון חודשי Noar בשנים 1945-1952. בין החודשים יולי 1948 לאפריל 1949 חלה הפסקה בפרסום העיתון. בירחון זה באו לידי ביטוי הקווים הציוניים של הארגון, כולל ביקורת חריפה שהוטחה במוסדות הקהילה על אי עשייתם בתחומים: הסוציאלי, החינוך, הדיור והבריאות.

3. ארגון "טרומפלדור"
ארגון "שרל נטר" עודד צעירים שפעלו בקרבו לצאת גם לפעילות חברתית ציונית בקרב ילדי המלאח על בסיס חינוך עברי, ספורטיווי, לאומי וחלוצי.
קבוצת "טרומפלדור" פעלה כסקציה ב' של ארגון "שרל נטר" בתחומי המלאח של קזבלנקה.

4. ארגון "מגן דוד"
הארגון הוקם עוד בשנת 1920 כשמטרתו להפיץ את השפה העברית ואת התרבות העברית. בראשו עמד ש"ד לוי שכיהן גם כיו"ר הקק"ל במרוקו ועמד בראש המשלחת לוועידת אטלנטיק סיטי ב-1944.
ארגון "מגן דוד" הביא להקמת בית הספר העברי למורים(École Normale Hebraïque – E.N.H) שנוהל על ידי אליאנס והעמיד מורים צעירים רבים להוראת העברית בבית הספר אליאנס.

5. ארגון "בן יהודה"
זה ארגון של קבוצת צעירים מיליטנטים וציונים. הם פעלו תחילה במסגרת ארגון "מגן דוד", אולם פעילותם הציונית האקטיווית הוציאה אותם מ"מגן דוד" והם נקלטו כקבוצה אוטונומית ב"שרל נטר" ופיתחו פעילות ציונית חלוצית. יחד עם ראשי ארגון "טרומפלדור" הם נפגשו עם אפרים פרידמן בביקורו בארץ וסיפקו את הקאדרים הראשונים לארגון העלייה הבלתי לגלית שלפני קום המדינה, דרך אלג'יריה והקבוצות להגנה עצמית.

6. ארגון "חובבי השפה"
גם ארגון זה רשם לעצמו כמטרה את לימוד השפה העברית ואת הפצתה. הוא ריכז בעיקר צעירים ובני נוער דתיים. בראשו עמדו מנהיגים דתיים, כולל ד' לוי מארגון "שרל נטר", שראו עם הזמן בארגון זה את הבסיס לפעולתם של בח"ד, ב"ע, "המזרחי", הפועהמ"ז ונשות "המזרחי".
פעולתם הענפה של ארגונים ומסגרות אלה, בנוסף לפעולתה של הפדרציה הציונית במקום, התסיסו את הרחוב היהודי כשהם מטיחים לעתים ביקורת ומביעים התנגדות למוסדות הקהילה שנתפסו על ידם כפאסיוויים וכנכנעים למִנהל הצרפתי. אין ספק שהפעילות הספורטיווית, כולל הגאווה על הצלחת הספורטאים היהודים של ארגון "שרל נטר" בענפי הספורט השונים: אגרוף, כדורסל, היאבקות ועוד, בנוסף לפעילות התרבותית וההעשרה האינטלקטואלית, לימוד השפה העברית המודרנית, הפעלת חוגי לימוד על הציונות, על "פלשתינה" ופעילות ממשית לעידוד העלייה, לפני ואחרי קום המדינה, של קבוצות צעירים אלה, דחפו חלק מהם להרחיב את היקף פעילותם ולכלול בה גם ילדים ובני נוער, ולא רק צעירים בוגרים. הילדים והנערים נכללו במסגרות של תנועת נוער המותאמות להם, תחילה בתנועות צופיות ולאחר מכן גם בתנועות ציוניות-חלוציות.































By Roger Derhy - home page - ?????? - ??????? - ?????? - ??????? - ????? - ?????? - ??????? - ???????