דף הבית             ארגונים        מאמרים           שירים          סרטונים       תמונות            קישורים         צור קשר
DEJJ         EDF             EIF             הבונים      השומר הצייר      דרור         הנוער הציוני      בני עקיבא           ביתר           במחתרת

הקדמה































מתוך ההקדמה לספר "נוער בסערה" של דר" אריה אזולאי

שנים רבות,התהלכתי עם התחושה המעיקה,שפרק שלם וחשוב בתולדות יהדות מרוקו בעת החדשה ,הולך להיעלם מבלי להשאיר כל זכר. בנרטיב של יהדות מרוקו,ההולך ומתבהר ,ההולך ומתגבש ,חסרונו של הפרק על תנועות הנוער היהודיות שצמחו ופעלו במרוקו,הינו פוגם בהחלט בהבנת התהליכים שעצבו את חיי יהודי מרוקו בתקופה זו שבין סיומה של מלחמת העולם השניה (1945-1944) לבין עצמאותה של מרוקו (1956),ובמרוקו העצמאית.

העקירה המאסיבית והמהירה ממרוקו,של קהילה שלמה ,עמוקת שורשים בארץ זו ,על כל פרקי תולדותיה, נכסי תרבותה וסדרי מוסדותיה, מצד אחד ,ותהליכי עליה וקליטה,לעיתים הירואיים,ותמיד מיוסרים של רוב קהילה זו במדינת ישראל מצד שני,גרמו,ללא ספק,לאובדנם של חלק מנכסיה ומערכיה החברתיים והתרבותיים. עם טשטוש הזיכרון האישי והקולקטיבי,שהזמן גרמן,אובדן זה מתרחב ומתעצם. זה חלק ,כנראה הכרחי, של המחיר הכבד שיש לשלם, כשיחידים וקהילה שלמה חווים הן ,זעזועי הגירה מארץ אהובה,והן,חבלי קליטה קשים ומורכבים,ולו בארץ המובטחת.

למי שלא חוה ,אישית, תקופה סוערת ורבת פנים זו, קשה לו לשחזר את כל העובדות,ולתפוס את השלכותיהן על המשך התנהלותה של יהדות מרוקו במדינת ישראל (אליה הגיעו כ80% מיהודי מרוקו) ואת הגירתם של חלק מבניה ,לצרפת ,לקנדה, לספרד,לארה"ב ולדרום אמריקה.למתבונן מן הצד יקשה להבין לעומק את מערכת ערכי היסוד שעצבו חלק מרכזי של הנוער שגדל ,צמח והתחנך במרוקו בתקופה הנידונה,ושהפך ,עם הזמן לחוט השידרה של יוצאי מרוקו בישראל ובארצות תפוצתם.הסיבות לכך נובעות ,הן מעוצמת ומהירות התהליכים שפקדו יהדות זו,והן מאובדן בדרך ,של אותם מקורות בכתב ובעל פה שמאפשרים,בין היתר להסטוריונים ,לשחזר ולתאר מציאות עבר.

לאותם צעירים שכן חוו את התקופה ,היה דרוש זמן כדי לשוב ולהתבונן ,עם הפרספקטיבה ההיסטורית הרצויה, על תקופת צעירותם ,ותבנית מוצאם. רק לאחר תקופת המעבר ,כשדאגתם היתה נתונה כולה לקשיי ההווה,להישרדותם והבטחת קיומם ,שלהם,של משפחתם ושל הסובבים הקרובים שלהם,יכולים הם להסתכל אחורה ,ולעסוק גם בעברם בהערכתו ובהבנתו.

שני נושאים עמדו לנגד עיני. הנושא הראשון נוגע לתנועת הנוער כתופעה הסטורית,חינוכית –ערכית ,וחברתית בכלל,ובמרוקו בפרט. משמעותה ויכולת השפעתה עלינו ,על חניכיה ומדריכיה.מה קסמה ומה כוחה של תנועת הנוער על כל מערכות חיינו בתקופת התבגרותנו,וכבוגרים. ניסיתי להבין את חווית הנעורים המתסיסה את הנוער אך,לא במבט נוסטלגי ו\או אפולוגטי,אלא תוך היצמדות לעובדות נטו, ולכלים מחקריים ,על מנת להבין ולפענח את המנגנונים שמעצבים חוויה זו ומבטיחים את חיותה..נשאל גם, מה הופך את תנועת הנוער לקרקע פוריה ולבית ספר של מנהיגות?

הנושא השני נוגע ,כמובן, לתיאור פעילותן של תנועות הנוער במרוקו ,את הרקע לייסודן וצמיחתן,את היקיפן,מידת הצלחתן ועוצמת השפעתן. במה תנועות הנוער שיקפו את מציאות תקופתן, או אולי במה עיצבו אותה? האם הנוער שהתחנך בתנועות הנוער במרוקו,מרד בדור הוריו,בסדרי הקהילה ,במוסדותיה,ובמסורת אבות?במה קשור מרד זה,אם היה ,בתהליכי המודרנה שהשפיעו על כל מערכות החיים של יהודי מרוקו בתקופה זו ? ובעיקר לאן הוביל מרד זה? לבעיטה ובריחה מהמשפחה,מהקהילה ומסדריה,או ללקיחת אחראיות על דרכי התגובה תוך הליכה כחלוץ בפני המחנה המסמן את כווני העתיד האישי והקולקטיבי? למרות שרוב הנוער במרוקו ,בגילאים הרלוונטיים,לא השתייך לתנועות הנוער (תופעה הנוגעת לכל תנועות הנוער באשר הן שם ),מה גורם לכך שמעוט זה ,נוער לומד בערים והקהילות הגדולות והבינוניות,הופך למוביל של כל המחנה הגדול?איך למרות התקופה הקצרה של פעולתן, הגיעו, תנועות הנוער היהודיות במרוקו להישגים כה מרשימים,הן בהיקף פעילותן והן בעומק השפעתן גם לטווח הארוך.על מנת לענות על שאלות אלו,הכרחי קודם כל ,להרכיב את בסיס המידע העובדתי שבלעדיו אין יסוד לשום מחקר רציני . כאן המקום, למען "הגילוי הנאות", למסור כי כותב מחקר זה הוא יליד העיר פאס שבמרוקו, צמח בתנועות הצופים היהודיים מגיל 11 (גם ב- E.D.Fוגם ב-E.I.F) , עבר בגיל 16.5 לתנועה חלוצית (במקרה זה איחוד הנוער החלוצי) כמדריך, נשלח למכון למדריכי חו"ל בירושלים בשנת 1952 וחזר למרוקו, בה שימש כמזכיר כללי ארצי של תנועת הבונים, בין השנים 1955-1953. כראש תנועה חלוצית "הגשים" ועלה לארץ בשנת 1955 וחי בקיבוץ כ-12 שנים, תוך פעילות בהנהגה העולמית של התנועה ("הבונים") ויציאה ב-1960-1958 כשליח של אותה תנועה לדרום אמריקה.

עובדות אלו חייבו אותי להתנתק, עד כמה שאפשר, מראייתי הסובייקטיווית, מהתנסויותיי החווייתיות ומעמדותיי האידאולוגיות. עם זאת, כאדם שחי את התקופה הנדונה, הושפע על ידה והשפיע עליה, עמדו לרשותי כלים, ידע ומקורות אינפורמציה, שאינם מצויים בידי חוקר אחר. כולל היכולת לפענח מבפנים את ה"קודים" הקשורים לפעולתן של תנועות הנוער.

השתדלתי לנצל את מעורבותי האישית,בחיי תנועות הנוער בתקופה הנדונה,תוך הקפדה יתירה (ומה שיותר זה עדיין לא מספיק)הן ,בנטרול ראייתי האישית הסובייקטיבית ,והן באי העמדת עצמי במרכז.הקפדתי "לשחרר" את העובדות מכל פרוש "אידאולוגי "או השלכת דעותי בהווה על מציאות העבר.קבעתי לעצמי "לא נוסטלגיה, לא אפולוגטיקה,לא אידיאליזציה",,אך גם לא בעיטה ודחיה. ניגשתי לעבודה זו בדחילו ורחימו ,משוחרר מכל דעה קדומה שיכלה להיות לי. טיב עבודת מחקר זו יבטא נאמנה,אני מקווה, יכולת זו של הכותב לשמור על כללי המחקר ההיסטורי, תוך ניצול מבוקר של התנסותו האישית.


INTRODUCTION

Durant de nombreuses années, je ne pouvais me débarrasser d'un certain sentiment de malaise en étant conscient qu'un épisode entier; et pas sans importance, de l'histoire moderne des juifs du Maroc, allait disparaître sans même avoir laissé de traces écrites. Dans le narratif, en voie d'approfondissement et de cristallisation, des annales du judaïsme marocain, l'absence du chapitre des mouvements de jeunesse qui ont poussé et fleuri au Maroc, est un obstacle à la pleine compréhension des processus qui ont façonné la vie juive dans la période allant de la fin de la Seconde Guerre (1944-45) à l'indépendance du Maroc (1956) et ensuite dans le Maroc indépendant
Le déracinement massif et rapide d'une communauté toute entière, l'ancienneté et la profondeur de ses racines dans ce pays au long des siècles, les valeurs culturelles et institutionnelles, d'un côté, et les processus d'immigration et d'absorption en Israël, parfois héroïques, mais toujours douloureux pour la majorité des ses membres, de l'autre, ont certainement contribué à la perte d'une partie de ses biens et de ses valeurs culturelles et sociales. A cela il faudrait ajouter le brouillage et l'effacement progressif avec le temps, de la mémoire individuelle et collective. C'est là sans doute une partie du prix inévitable à payer quand des individus et une communauté entière se trouvent confrontés à la fois au choc de l'abandon d'un pays de naissance aimé, et aux difficultés d'accueil et d'intégration - même si c'est dans la terre promise
Pour qui n'a pas personnellement vécu et ressenti cette époque tourmentée aux visages multiples, il est difficile de reconstituer tous les faits et de saisir leurs conséquences et implications sur la future confrontation du judaïsme marocain avec la réalité dans l'Etat d'Israël ( pour lequel ont opté plus de 80% de ses membres) et l'émigration d'une partie des ses fils en France, au Canada, aux Etats-Unis et en Amérique du Sud. L'observateur extérieur aura peine à comprendre en profondeur le système de valeurs fondamentales qui ont modelé une grande partie des jeunes qui ont grandi et été éduqués au Maroc au cours de cette période, et qui avec le temps, sont devenus l'épine dorsale des juifs marocains en Israël et dans les autres pays de dispersion. Les raisons en sont la puissance et la rapidité des processus qui ont ébranlé cette communauté, et la perte en route de ces sources orales et écrites qui permettent ordinairement aux historiens de reconstituer et de décrire le passé. Pour les jeunes qui eux, ont vécu cette expérience, un temps de pause était nécessaire avant de pouvoir se retourner vers leur passé et le regarder avec la perspective historique nécessaire. Ce n'est qu'après une telle période de transition, une fois dépassés les soucis du présent immédiat et les préoccupations de sécurité économique pour eux-mêmes, leurs familles et leurs proches, qu'ils ont pu regarder en arrière pour tenter de comprendre et d'évaluer leur passé
Deux sujets. Le premier, les mouvements de jeunesse comme phénomène historique, social et éducatif en général, et au Maroc en particulier. Sa signification et son influence sur nous, les membres et les cadres. Quel est le secret du charme, de la force d'attraction du mouvement de jeunesse sur notre vie d'adolescents et d'adultes. J'ai essayé de comprendre l'ambiance bouillonnante de l'époque de la jeunesse, non dans une perspective nostalgique ou apologétique, mais en toute objectivé, en m'en tenant aux seuls faits et en ayant recours aux outils classiques de la recherche, afin de tenter de comprendre et de déchiffrer les mécanismes qui modèlent cette expérience et assurent sa vitalité. Nous nous demanderons également ce qui fait des mouvements de jeunesse un terreau fertile et une école de formation de dirigeants
Le second sujet s'attachera naturellement à la description de l'action des mouvements de jeunesse au Maroc, les circonstances de leur création et de leur épanouissement, leur ampleur, la mesure de leur succès et de leur influence. Dans quelle mesure les mouvements de jeunesse ont-ils reflété la réalité ou l'ont-ils peut-être modelée ? Les jeunes éduqués dans les mouvements de jeunesse au Maroc se sont-ils révoltés contre la génération de leurs parents, contre l'ordre communautaire, ses institutions et la tradition des parents ? En quoi une telle révolte, si elle a bien eu lieu, était-elle liée au processus global de modernisation vécu à cette époque par la communauté juive marocaine dans son ensemble ? Et essentiellement à quoi a mené une telle révolte ? Au rejet et à la fuite de la famille, de la communauté et de ses institutions, ou à la prise de responsabilité comme pionnier montrant le chemin individuel et collectif ? Bien que la majorité des jeunes du Maroc en âge correspondant n'aient pas adhéré aux mouvements de jeunesse (phénomène universel), qu'est-ce qui a fait que cette petite minorité de jeunes lycéens des villes grandes et moyennes, soit devenue le guide de l'ensemble du camp ? Comment, malgré la courte période de leur activité, les mouvements de jeunesse sont-ils arrivés à des succès aussi impressionnants, tant dans l'étendue de leur action, que de la profondeur de leur influence à court et à long terme?
Pour répondre à ces questions, il est nécessaire au préalable de réunir la base de données sans lesquelles il ne peut y avoir de recherche sérieuse. Mais avant d'aller plus loin, par souci de transparence, je voudrais préciser que je suis né à Fès au Maroc, et que j'ai grandi dans le cadre du scoutisme, d'abord comme membre des Eclaireurs de France, E.D.F., puis ensuite des E.I.F., les Eclaireurs Israélites de France. A 16 ans et demi j'ai rejoint le mouvement de jeunesse sioniste pionnière des Habonim, Ihoud Hanoar Hahaloutsi) qui m'a envoyé en 1952 étudier à l'Institut de Moniteurs juifs de la diaspora, à Jérusalem. A mon retour au Maroc, j'ai assumé la mission de secrétaire général du mouvement Habonim de 1953 à 1955. En 1955, j'ai réalisé l'idéal du mouvement pionnier. Monté en Israël, j'ai vécu près de 12 ans au kiboutz, assumé des responsabilités à la direction mondiale du mouvement Habonim qui m'a nommé de 1958 à 1960 son représentant en Amérique du Sud
Ces faits m'ont contraint à essayer de dépasser, autant que faire se peut, une vision subjective basée sur mon expérience et mes convictions idéologiques. Toutefois, d'avoir vécu cette époque, d'en avoir été influencé et de l'avoir influencée, m'a donné l'avantage de disposer d'outils, de connaissances et de sources d'informations non- accessibles à d'autres chercheurs, y compris la capacité de déchiffrer de l'intérieur les "codes" internes de la vie des mouvements de jeunesse
J'ai essayé de mettre à profit mon expérience personnelle dans la vie des mouvements de jeunesse à l'époque en question, tout en prenant le plus grand soin possible (on ne le fait jamais assez) de neutraliser ma vision subjective en m'efforçant de ne pas me mettre au centre. Je me suis efforcé de "libérer" les faits de toute interprétation "idéologique", et de ne pas reporter sur la réalité du passé mes vues actuelles. Je me suis abstenu de toute nostalgie, apologétique ou idéalisation, mais également de tout rejet et de tout a priori. Je me suis attelé à ce travail avec la plus grande modestie, libre de tout préjugé. J'ai bon espoir que la qualité de ce travail reflètera la capacité de l'auteur à respecter les règles de la recherche historique parallèlement à l'exploitation contrôlée de son expérience personnelle
































By Roger Derhy - home page - ?????? - ??????? - ?????? - ??????? - ????? - ?????? - ??????? - ???????